פינה חבויה של אהבה מאת רבקה קולנגי
בס"ד 26.01.05פינה חבויה של אהבה
היא ישבה על המרפסת. רגליה מכורבלות בשמיכה היה קר. השמיכה לא הייתה מקור החום היחיד. מידי פעם שלכה השמש קרני אהבה מלטפות. אך הן היו במרחק של חורף ועד שנגעו בפניה, מגען היה לא יותר מחמים.
בזמן האחרון לא הרבתה לשהות במרפסת. תמיד הייתה סיבה לאי יכולתה להגיע אל פינתה הסודית. נאלצה להסתייע על ידי מישהו כדי להתכרבל בפינתה. ידיה לא היו חזקות דיין לגלגל את כסא הגלגלים, וכל הסובבים אותה היו עסוקים מכדי שתטריח אותם במשאלת ליבה זו. הבוקר הפיצה שמש חורפית את קרניה. שולחת, רומזת לאחת המטפלות לגלגל את כסאה אל פינת סודה. הודתה למטפלת בנימה מתנצלת על שהטריחה אותה מעיסוקיה החשובים. בליבה פנימה הודתה למחווה המיוחד בבקר שמש חורפי זה.
עתה ישבה נינוחה בפינתה. עוד מעט הם יופיעו. בריקוד חיזורי אהבתם. מלטפים מלחשים נעימת אהבה אחד באזני רעותה. מקפצים מדלגים ממקום למקום ואחר שבים לחכך וללחוש גרגורי סוד המובנים רק להם. שעות היא יכולה לשבת ולהביט בחיזוריהם. בנאמנותם והתמדתם במסע החיזור. יכלה כמעט להבין את כל הנאמר ביניהם. לתרגם כל תנועה בדו התנועה המתואם. זה היה ריקוד הבלט היפה ביותר שראתה מימיה. שתי בלרינות מפסגת אשפי הריקוד. יכלה לשמוע את המוסיקה המלווה את ריקודם, באוזני רוחה.
זכרה את שנות נעוריה. עת חיזרו אחריה בתנועות ריקוד מסתורי מתואמות להפליא. כנערה הבאה מחינוך דתי. התעלמה מניסיונות חיזור אלה. הם החמיאו לה מאד אך כבלי חינוכה לא התירו לה להביע את הנאתה מהם. תמיד ידעה לחמוק בעדינות ובצניעות מניסיונות חיזור אלה. עד שפגשה את יועזר, שהיה לימים לאישה לחיים. אך אז לא יכלו להינות מריקוד החיזור המקובל. מצב העולם השתבש. והריקוד העדין והנעים החליף מקומו במלחמת הישרדות קשה ואכזרית. ומשמיסדו את הקשר בחייהם, כבר היו בתוך המנוסה שלא הותירה זמן לריקודי חיזור. משנלקח ממנה יועזר והותירה בודדה ומפוחדת כשאוצרה החדש שזה לא מכבר הגיח לעולם מעוות ומשובש. רקדה כבר ריקוד שונה לגמרי. ריקוד הסוואה לשורשי מוצאה. ארבע שנים תמימות נאבקה בכל תכסיס שידעה, להסתיר בפני סביבתה העוינת את מוצא גוזלה הפעוט. מתחמקת מניסיונות הסובבים אותה לגלות את סודה. ומשיכלה להם ושרדה. נעשה לה נס. שב אהובה. שבור כנף ונשמה. לא יכלו עוד לרקוד. למדו יחדיו את חוקי מלחמת הקיום הקשה. למדו להשלים עם חסר הקן המשפחתי שנותץ. ולא עוד ריקודי חיזור. ועד שנשתקמו חייהם וניבנה קינם החדש במאמצים משותפים. לא היה בכוחם לשוב ולחוג את הנעימה שהכירו בעבר.
עתה היא יושבת בכסא נכותה ויועזר שלה כבר מזמן אינו לצידה. רק כאן מול העץ העבות יכולה היא להיזכר בריקוד ההוא. תוך שהיא חשה כמציצנית בהביטה אל מחול החיזור של זוג הדרורים שבפינת האהבה הנסתרת הסודית שלה.
רבקה קולנגי

0 Comments:
Post a Comment
<< Home