סבתא מאת רבקה קולנגי
בילדותי לא ידעתי טעמה,אין לי זיכרון - חוויה עמה.
לא היה לי עם מי להתכרבל
לא יכולתי אליה לייחל.
סודות ורחשי לב לחלוק עמה,
או להתארח בחופשות בצל קורתה.
לטעום ממטעמיה, שרבות שמעתי עליהם,
מפי חברים, בביתנו לא דברו בהם.
כאב הורי וצער הפרידה,
מיקירהם שנספו בשואה,
מנע מאתנו זיכרון סיפורים מבית סבתא.
רק בהיותי "סבתא" בזכות עצמי,
חשתי בדמיוני זכרה של סבתי.
חיבוקי הנכדים שעטפוני באהבה,
סיפורי להם ושהיה במחיצתם הנעימה,
תרמו לדמיוני תחושות וטעם,
זיכרון שחסרתי מסבתא של פעם.
סבתא שהתקשיתי לתארה עד לאותו יום,
לא במציאות ולא בחלום.
בקורי נכדי בבית סבתם,
סעודות השבת, סיפורי ומשחקי עמים,
שיחות ליליות והפיכתם אותי ל"אשת סוד".
המתיקו חיי והותירו בי טעם של עוד.
כיום בהיותי סבתא בעצמי,
מבינה דרכם מה נלקח ממני.
משתדלת ש"סבתא רבה",
הלא היא אמי, תהנה מביקוריהם ביד נדיבה.
לקשור נפשם בנפשה,
בתקווה שגם אני אזכה מן הטעם
ואזכור שגם לי הייתה סבתא פעם.
posted by Kolangy Rivka @ 12:05 PM
0 Comments:
Post a Comment
<< Home